ב. הפולמוס של קִרקִסאני עם סעדיה גאון על ההיקש ועל י"ג המידות

שורשי הפולמוס 117 כלל נוסף שאימצו סעדיה גאון והקראים מן התאולוגיה של המֻעְתַזִלַה, ושהפך ליסוד מוּסד בפרשנותם לתורה, הוא חלוקת המצוות ל'מצוות שִׂכליות' ו'מצוות שִמעיות' . המצוות השִׂכליות, 'היה אדם מגיע לידיעתן גם לולא נזכרו בתורה' באמצעות תבונתו . לעומת זאת, המצוות השִמעיות ( היינו, אלה שהאדם 'שמע' מהאל באמצעות נביאיו, ואינן נובעות משיקול הגיוני וברור ) , שהן רוב המצוות ( ובכללן הפרדת בשר וחלב המוזכרת לעיל ) , נמסרו בהתגלות 27 לשיטת הגאון, הואיל והמצוות השִׁמעיותאלוהית, 'שלולא נכתבו לא היינו משיגים אותן' . לעיתים אינן מובנות לנו אנו נזקקים למסורת של חכמים, שכן הקדומים שבהם ראו במו עיניהם 29 28 על כן הקפיד סעדיה גאון לקרוא למסורת חז"ל 'מסורת הנביאים' . כיצד נהגו הנביאים . הדיון שלפנינו מוקדש לשאלה אם אפשר ללמוד בעזרת ההיקש ( קִיאס ) , שהוא כלי תבוני, על המצוות השִׁמעיות, שמלכתחילה אינן נתפשׂות באמצעות התבונה . בקרב ההוגים 30 ממייסדי המוסלמים היו שהמעיטו בשימוש בהיקש והיו שהרבו להשתמש בו . אַבּו חַניפַה, 31 חכמי המֻעְתַזִלַה, שדגלו אחת האסכולות המשפטיות באסלאם, הִרבָּה בשימוש בהיקש ; בל...  אל הספר
כרמל