שמיטה וריבונות

בטאבת צתאקאצ בהמטט צהקוב : בט 136 תודעת משנה, תודעת מקרא : צפת והתרבות הציונית 135 83 דומה שהמבי"ט אכן ביטא עמדה שונה של הגוי, במסגרת טהרנות טריטוריאלית . אשר לארץ ולשליטה בה, ועמדה זו ניכרת גם בהתבטאויות אחרות שלו, שבהן 84 מגמה זו עולה גם מדברי הוא הביע את חזונו שהארץ תהיה יהודית לחלוטין . ר' שלמה סיריליו, החכם הצפתי ממגורשי ספרד . בחיבור שייחד לנושא, הוא קבע ש״קרקע אינה נגזלת ואינה נחמסת לעולם וארץ ישראל בחזקתנו עומדת לעולם 85 כאמור, קביעה זו לא התקבלה על ידי מרן ואע"פ שאין לנו שם שלטון ע"כ״ . יוסף קארו, והוא הפך אותה מתוך חזרה אל הרמב"ם . ואכן, המבי"ט היה חריג בקרב חכמי צפת בהגדירו את היחס אל הארץ במונחים של בעלות . אך על אף זאת, אינני משוכנע אשר לנכונות המסקנות של מאיר . שהרי לדברי המבי"ט, גם אם ישראל אינו מפקיר את פירותיו, הוא נענש אך הקדושה לא נפגעת . המבי"ט אינו כופר בבעלותו של הגוי על הקרקע, וטענתו נסבה על יבולה של הארץ, ובכלל זה יבולם של לא-יהודים שמעבדים אותה . בסופו של דבר המבי"ט מבקש להבחין את הקדושה מהשלטון, ולמעשה להפריד בינה ובין הבעלות על הקרקע, ולהדגיש את היותה של הארץ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד