פרק ראשון: קהילת צפת במאה השש־עשרה: מבט היסטורי

יצקטט ה ט ואמצ צההששההצא אול צקתלבהק 38 3 כך היה כבר בתקופה הממלוכית, וביתר שאת בתקופה מיוחד וכמחוללי ניסים . העות'מאנית . במאה השבע-עשרה היו בעיר שבע זאוויות צופיות, ול"דרך הצופית" 4 בעיר היו כמה אתרים קדושיםהיה מקום חשוב בחיי הדת של צפת על כל עדותיה . ששימשו מוקדים לעלייה לרגל . החשוב שבהם היה מסגד אלע'אר, שנבנה סמוך למערה שלפי המסורת המוסלמית יעקב התבודד בה לאחר שבישרו לו כי יוסף היה לטרף בפי הזאב . על פי תיאורו של אל-עת'מאני, בן למשפחה מיוחסת שחי וכתב בעיר במאה הארבע-עשרה, מערת יעקב "משכיחה דאגות וטרדות לרוב, וכבר 5 הוכח הדבר ברבים, כי תפילה משם מוצאת הד במרומים" . בצפת כבר הייתה אז קהילה יהודית, והיא גדלה והתפתחה לאורך המאה 6 מרבית בני הקהילה היו מוסתערבים, כלומר חברי קהילות במזרח החמש-עשרה . התיכון ששפתן ערבית ; ואליהם הצטרפו, עוד לפני גירוש ספרד, יהודים יוצאי חצי האי האיברי וכן יהודים מאיטליה, מהקהילות הביזנטיות ( רומניוטים, מיוון ומתורכיה ) , 7 בתקופה זו התפתחה מסורת הזיארה מהמגרב ומהמשרִק, וגם יהודים אשכנזים . ( עלייה לרגל לקברי צדיקים ) , והיא הייתה משותפת ליהודים ולערבים . כ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד