מחאה תרבותית במסגרת חיזוק המאבק ליציאה מלבנון היה לנו חשוב להוציא אל הרחובות את הציבור הרחב, הידוע בכינוי "הרוב הדומם" . הכוונה לציבור שהסכים עקרונית עם עמדתנו, אך לא היה אקטיבי במיוחד . הזמנו אנשי תרבות, לרבות סופרים כמו סמי מיכאל ומאיר שלו, להשתתף במיזמים תרבותיים שארגנו ברחבי הארץ . ב ‑ 4 במאי 1998 נפגשנו עם המנצח, זובין מהטה, ומזכ"ל התזמורת הפילהרמונית, אלי שושני, במטרה להפיק קונצרט בגבול הצפון, וממעצב האופנה, יובל כספין, ביקשנו להעלות מיצג אופנה אמנותי בנושא אימהוּת בעצרת שערכנו בתל אביב ביום השנה ה ‑ 16 למלחמה . עוד ארגנו ברחבי הארץ אירועי תרבות בעזרת אנשים מעולם האמנות, המוזיקה והתיאטרון, שהתגייסו למשימה . היו בהם אנשים מתיאטרון באר שבע, דרך צוותא ותיאטרון הסימטה בתל אביב ‑ יפו ועד תיאטרון חיפה והסינמטק בראש פינה . שחקני התיאטרון התנדבו להופיע גם במיזמים ובעצרות בכל הארץ . אירועי התרבות, אשר כוונו ללבו של מחנה השלום ודיברו בשפתו, נועדו להניע אותו לפעולה באמצעות הנאה תרבותית . כך, תחת הכותרת "מחאה ותיאטרון ליציאה מלבנון" קיימנו ב ‑ 1999 סדרת אירועי תרבות, שבה קראנו למזדהים עמנו ל...
אל הספר