מחברת יצרנים לחברת צרכנים, מאשמה לבושה, מפרויד לקוהוט

202 עודד גולדברג הפרוידיאני לשיח הקוהוטיאני בהקשר זה משקף שינוי שחל בפסיכואנליזה משיח חתרני לשיח הגמוני . הזיקה שעליה אצביע במאמר היא הדגמה לשתי טענות הנוגעות ליחסים שבין המרחב החברתי למרחב הנפשי : האחת היא כי רגשות, כמו היבטים נוספים 332 בעצמי, מעוצבים במידה רבה על ידי התרבות באמצעות השפה ; האחרת היא כי הפרדיגמות שבאמצעותן הפסיכואנליזה מתארת את נפש האדם מושפעות במידה ניכרת מההקשר החברתי, הפוליטי 333 אין הכוונה לטענה המרקסיסטית והכלכלי שבו היא פועלת . המסורתית שעל פיה תיאוריות אינן אלא מבנה-על הנגזר במישרין מיחסי הייצור, אלא לטענה שעל פיה מתקיימים יחסים הדדיים מורכבים בין האופן שבו בני אדם מנסחים את זהותם ומבינים את 334 עצמם ובין המרחב הכלכלי שבו הם חיים . מפרויד לקוהוט ומאשמה לבושה במסה המפורסמת ורבת ההשפעה "תרבות בלא נחת", פרויד כותב שמטרתו היא "להציג את רגש האשמה כבעיה החשובה ביותר של התפתחות התרבות ולהראות שהעמקתו של רגש האשמה היא 332 . לדוגמה, Rom Harre , " The Thesis of Construction", in The Social Construction of Emotions, Rom Harre ( ed . ) Oxford : New York, Basil Blackwell , ...  אל הספר