עליון על כל הגויים 158 כאן וכאן יש הודאה בשוויונן הטבעי של האומות, אך קיים הבדל בהצגת אי-השוויון : המהר"ל אפיין את השוני "במה שמוכן האדם לקבל ענין אלהי" — מושג שמקורו במשנת ר' יהודה הלוי, ואילו הרמח"ל הבחין בין ישראל ובין שאר העמים "מצד התורה", ניסוח העשוי לכאורה לקרבו לתפיסת הרמב"ם . אך נבהיר את הדברים על הסדר . החסד האלוהי כריבוי הזדמנויות נראה כי יותר מאשר קידש הרמח"ל את ערך הצדק והשוויון וביקש להוכיח כי האל פועל ללא אפליה, הוא ייחס לאל את מידת הטוב והחסד המופלג . מידה זאת התבטאה בניסיונות החוזרים ונשנים לרומם את אומות העולם . לשם כך עשה הרמח"ל שימוש במדרש הידוע שלפיו התורה הוצגה בפני אומות העולם, אשר התפרש על ידו כמתן הזדמנות נוספת מעבר לשורת הדין . לדבריו, הפער שבין ישראל לעמים מקורו בשבר אשר חל בביוגרפיה של אדם הראשון : בתחילתו היה האדם הראשון "במצב עליון מאד ממה 5 אילו הייתה מתממשת תוכניתו המקורית שהוא האדם עתה" ( סעיף ב ) . של האל, אזי היה מוצאה של האנושות מאדם הראשון בזמן שלמותו, ופני העולם הנוכחי היו שונות בתכלית . אך מכיוון שאדם זה בחר ברצונו החופשי בחטא, "הוא ירד מאד ממדרגת...
אל הספר