ד. דה־מיתולוגיזציה כבסיס לאחריות אישית

ד ה-מ י ת ו ל וגי ז צ י ה 179 71 בהמשך לדברי אחיטוב אציין כי הדה-את חייו מתוך אחריות כלפי הזולת“ . מיתולוגיזציה שעושה אשלג לכתבי המסורת היהודית היא חלק משיטה המורה ללומד ללכת בדרך התיקון שהוא מציע, כלומר להתייגע כדי לשנות את כוונתו מכוונה אגואיסטית ליהנות לעצמו לכוונה אלטרואיסטית ליהנות לזולתו . אשלג מעלה טיעון אפיסטמולוגי — רק בעל כוונת ההשפעה זוכה להשגה הרוחנית . טיעון זה, הבא לאור הדה-מיתולוגיזציה של הטקסט הקבלי, מוביל את הלומד למסקנה המתבקשת, שלפיה אין לו שמץ מושג על העולם הרוחני שהוא מתייגע להבין בכלים לוגיים . הלומד חש כי מצד אחד הוא אינו מצוי באופן תמידי בכוונה “על מנת להשפיע“, שעליה כותב אשלג, ומצד שני הוא אינו יכול לדמות לעצמו אל חי הדומה לו שאליו הוא יכול לפנות ולהזדהות עימו . האל הוא רעיון שלם, נצחי, מושלם בבחינת השפעתו וטובו ובלתי מושג . אשלג מוביל את הלומד למסקנה כי עליו לנסות ולשנות את כוונתו כחלק מפרקטיקה מעשית יום-יומית ולא להסתמך על תחינה ובקשה מ“אל חי“ . לסיכום אומר כי הגות אשלג מתאפיינת בזיקה לרציונליזם, באספירציות 72 ובפרשנות פסיכולוגית מפנימה . כל אחת ממגמות אלו תו...  אל הספר