ב. אזוטריקה אשלגיאנית

134 ה ז ו ל ת ש ב מ ע מ ק י י בפרט עדיין אינו מבטיח לימוד חי, חווייתי ודינמי . לשיטתו, לימוד שכלתני או לימוד על דרך השינון הוא חסר תועלת ; על התלמיד לחפש את “קרבת אלקים ממש“, כלומר 100 יש להניח כי המפגש עם מקובלי ירושלים תרםלשאוף ללימוד חווייתי אקסטטי . 101 קריאת אשלגלדימויו העצמי של אשלג כיחיד המורה את חוכמת הקבלה לדורו . ללימוד פנימיות התורה היא בעצם קריאה ללימוד משנתו, שאותה הוא רואה כהמשך ישיר לתורתם של רשב“י ושל האר“י בעיבוד המתאים לדורו . אשלג טוען כי את חוכמת הקבלה התאימו המקובלים ל“כלים“ ( רצונות ) שהתגלו בכל דור, ואל עצמו הוא מתייחס כאל אחרון בשרשרת זו . ומכיוון שכאמור לשיטתו אין אפשרות להבין את שאר חלקי התורה בלי ידיעת הקבלה, אשלג מצטייר בעיני רוחו כיחיד היוצר את 102 החיבור בין עם ישראל לתורתו . 100 אציין כי בדומה לכך, גם מרטין בובר הבין את המיסטי כחוויה אקסטטית ולא אינטלקטואלית ( ראו שורץ, מרטין בובר, עמ‘ 213 ) . על אודות הביקורת של אשלג על מקובלי ירושלים, ראו אשלג, הקדמת פי חכם . שם כתוב : “אחרי בלותי במדינת פולין [ . . . ] היתה לי עדנה, ונתישבתי בירושלים [ . . . ] וכבואי פ...  אל הספר