ד. הרחקה מגשמיות

82 ה ז ו ל ת שב מ ע מ ק י י זה נע בפיתוחיו השונים בין טענה לרובד עמוק הנסתר בפשט הכתוב לבין ניתוק 172 מוחלט בין משמעות פשט הכתוב לפירושו המיסטי . בהמשך למסורת קבלית זו, אשלג טוען כי כתבי הקודש עוסקים אך ורק ברובד הרוחני שהוא “מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן“ ומשתמשים בביטויים ( מסמנים ) מהעולם הגשמי רק כדי לבטא מציאות זו . אשלג מבטא חשש שמא יטעו העוסקים בחוכמת הקבלה וייַחסו אותה לעולם הגשמי, ומציין כי חשש זה הניע אותו לכתוב פירוש מקיף הן לכתבי הרח“ו הן לספר הזוהר . הוא כותב : וספרי הקבלה והזוהר מלאים ממשלים גשמיים, ע“כ נפל הפחד על כל אחד, שלא יצא שכרו בהפסדו, כי ח“ו קרוב להכשל בפסל ודמות . והיא שהעירני לעשות ביאור, מספיק, על כהאר“י ז“ל, ועתה על הזוהר הקדוש והסרתי הפחד הזה לגמרי . כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים, למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם 173 באורו הקדוש . אשלג מכיל תחת איסור ההגשמה את כללות כתבי הקודש המצויים בארון הספרים היהודי . הוא כותב : . . . פנ...  אל הספר