253׀ בשיירה ו ב צ י דה שם ואיזו נוכחות . . . שום דבר מבדיל ביני לבינו ( החקירה — סיפור רעואל, עמ' 25 ) . בשירי הים החותמים את 'יריד המזרח' חוזר גורי אל חוויית הראשית של כיליון הנפש הרומנטי, בדומה ליציאת נפש הילד-המשורר אל העב והלבנה ב'ואם ישאל המלאך' של ביאליק . החוויה הרומנטית מעוצבת בשיר דרך מנגנוני איפוק מודרניסטיים המונעים מתיאור השקיעה להפוך ל'קיטש מפואר' ( השירים, עמ' 347 ) . השיר בנוי שלושה בתים שונים באורכם, שכל אחד מהם פותח במילה 'כוונתי', ובכל בית יש לעמידה מול השמש השוקעת היבט אחר . הבית הראשון מצייר תמונה אפוקליפטית שבה מדומה השקיעה ליום הדין, אך הפתוס שבתמונה הדרמטית מאוזן באמירה האירונית 'סליחה על הביטוי' . בבית השני מתוארת השקיעה כחוויה של קץ מפויס, המודגש בחריזה הפנימית של המילים 'הַהוֹלֵךְ וְהַדוֹעֵךְ וְהַלִּילָךְ' . תיאורי השקיעה בשיר משלבים אלוזיות לשירו של מאנה 'משאת נפש' ולשירו של רטוש 'סרנדה' ( מירון, ,2013 עמ' 135 ) , שמשמעותן התבוננות בשקיעה לא רק כתופעת טבע, אלא התייחסות לשקיעה כאל 'חומר פיוטי', שהוא חלק מעולמו התרבותי של המשורר והמטען הרוחני שהוא נושא עימו . 1...
אל הספר