אורטל סלובודין 68 רטוריקה אפוקליפטית אחד המנגנונים המעניינים ורבי‑‑העוצמה ביותר המניעים את גלגליה של האשמה האימהית הוא השימוש ברטוריקה של אפוקליפסה . המונח אפוקליפסה ( מיוונית, גילוי או התגלות ) מייצג הן את חזון אחרית הימים והן את חזונו של חורבן העולם . המחשבה האפוקליפטית היא תבנית יסוד במורשת היהודית‑‑נוצרית של המערב . בלב החוויה האפוקליפטית מצוי מאבק בין הטוב לבין הרע, עד שיגיע לקיצו האלים תוך התמוטטותם של סדרי עולם . 'על סף תהום' : שפה של מצבי קיצון רטוריקה של אפוקליפסה פירושה שימוש באיומים, גלויים או מרומזים, שמא התנהגות מסוימת תוביל לתוצאות הרות אסון . לאורך ההיסטוריה שימשה רטוריקה של אפוקליפסה כלי בידי מנהיגים ואנשי דת שרצו לקדם את מטרותיהם הפוליטיות, הכלכליות והדתיות . כדי לעגן את עצמה בסמלים תרבותיים מוכרים שכל שומע יוכל להזדהות עימם, הרטוריקה האפוקליפטית כוללת לעיתים קרובות שימוש בדימויים ציוריים ובאנלוגיות דתיות ( למשל מהתנ"ך או מהברית החדשה ) . אחד השימושים הנפוצים ביותר ברטוריקה אפוקליפטית בימינו מופיע בהקשר של משבר האקלים . בניתוח של נרטיבים על אודות ההתחממות הגלובלית מציע...
אל הספר