הדת העלווית 88 ההשתנות בדמותם של אישי השילוש במעבר מתקופה לתקופה . תפיסה זו מחילה למעשה את עקרון הדינימקה בעולם ההאצלה האלוהית, כפי שראינו לעיל בחיבוריו של אלצַּאאִע', על תפיסת האינקרנציה המחזורית . רעיון התגלותו של המַעְנַא במחזורים היסטוריים הותאם גם לתפיסה דוקטית ייחודית, שלפיה בכל מחזור היסטורי מתגלה המַעְנַא בדמותו של 116 — אישיות היסטורית, על פי רוב נביא, המייצגת אותו שהיא נַאטִק ( דובר ) דמות בשר ודם . זוהי פעולה רצונית של המַעְנַא . כאשר ברצונו להיעלם הוא גורם למותו של הנַאטִק, אולם רישומה של דמות הנַאטִק ההיסטורי, שבה התגלה המַעְנַא, נותר טבוע בהכרתן של הבריות . תפיסה דוקטית-למחצה זו אינה עולה לגמרי בקנה אחד עם תפיסה דוקטית טהרנית שלפיה המַעְנַא אינו מתגלה בשום צורה שעשויה להכילו, אולם נראה שהיא משקפת ניסיון להתאים תפיסת אינקרנציה דוקטית לרעיון ההתגלות המחזורית . במילים אחרות, המַעְנַא אכן מתגלה למאמיניו לתקופה קצרה בדמות בשר ודם ולאחר היעלמותו הם ממשיכים לראות את הדמות ההיסטורית, שבה הוא הופיע לזמן מה . דמות זו מתקיימת מעתה בהכרתם בלבד כמייצגת את האלוהות, בעוד שלאמיתו של דבר ...
אל הספר