מבוא 37 וכנאמנים למשפחת הנביא [ מֻחַמַּד ] אף שלאמיתו של דבר אין הם מאמינים באל ולא בשליחו ולא בספרו ( הקוראן ) , לא במצוות [ האל ] ולא באיסוריו, לא בשכר ועונש ולא בגן עדן וגיהינום, לא בשליח מן השליחים שקדמו למֻחַמַּד ולא בדת מן הדתות הקודמות [ לאסלאם ] . הם מפרשים את דברי האל ושליחו, [ שכוונתם האמיתית ] ידועה לחכמי האסלאם, פירושים המכוונים לבדָיות שהם בודים מלבם וטוענים שזהו ידע אזוטרי [ . . . ] . אין גבול לטענות הכפירה שהם טוענים ב [ דברם על ] שמות האל ואותותיו ואין שיעור לסילוף שהם מסלפים את דברי האל ושליחו, שהרי כוונתם היא להתכחש לאמונה ולהלכות האסלאם בכל דרך מתוך העמדת פנים שדבריהם מכוונים לאמיתות פנימיות שהם מכירים [ . . . ] למשל, שחמש התפילות [ של האסלאם ] פירושן ידיעת סודותיהם, שמצוות הצום פירושה שמירת סודותיהם, עלייה לרגל לבית הנכבד ( = הכַּעְבַּה במכה ) עניינה [ חובת ] הביקור אצל מנהיגי הדת 75 שלהם . על סמך תיאורו זה של אִבְּן תַיְמִיַּה את אמונותיהם הדתיות של הנוציירים, תיאור שאינו רחוק מן האמת ומשקף בקיאות רבה בדתם, פסק אִבְּן תַיְמִיַּה שיש לראות בהם כופרים, להימנע מכל מגע...
אל הספר