248 הזכות הטבעית ידין היה חבר בצוות שחיבר את המנשר הראשון והביא אותו עמו לתל אביב, ויש להניח שהכיר אותו . שרת הביא עמו את נוסח לאוטרפאכט מניו יורק והניח אותו על שולחן מנהלת העם ויש להניח שקרא אותו וידע את תוכנו . ידין היה משפטן מיומן ושרת היה דיפלומט מיומן . זכותם הטבועה של עמים להגדרה עצמית במדינה ריבונית הדהדה בכל רחבי עולם המשפט והדיפלומטיה לפחות מאז ניסוחה בתום מלחמת העולם הראשונה . מדוע לא כללו אותה בהצעותיהם ? ובהרחבה — מדוע לא נזכרה טענת זכות זו בכל גלגוליו של רצף הניסוח המרכזי ? כיצד לא עלתה על דעתו של צבי ברנזון שהרבה לדבר במונחים של זכויות ? כיצד נעלמה מעיניהם הקפדניות והתובעניות של פנחס רוזן ומשה זילברג ? מדוע לא נכללה בתיקונים הרבים שדרשו דוד רמז ומשה שפירא ? כיצד חמקה מתודעתו של משה גורארי שלא היסס להוסיף את שנראה לו חסר ולתקן את שנראה לו פגום ? תשובה אפשרית לשאלה גדולה זו היא שרוב הנסחים השמיטו את הזכות הטבעית משום שהייתה מובנת מאליה בעיניהם ומשום שלא נראתה בעיניהם רלוונטית ישירות להכרזה . הכרזת העצמאות הישראלית עוסקת בהצדקת תביעתו של העם היהודי לקבוע את מדינתו בארץ ישראל...
אל הספר