כבוד, חירות ועמל־ישרים

230 כבוד, חירות ועמל- ישרים רעיון זה של זכויות שלשם מימושן קמה המדינה נזכר לראשונה בנוסח ברנזון, במקום שונה במעט ממקומו הסופי . ברנזון ניסח כך את אחד הנימוקים להקמתה של המדינה : 'וכדי להסיר את מארת הגולה של העם היהודי ותלותו בזרים כמעוט בכל מקום, לקבץ את פזוריו ולהבטיח להם חיי עבודה ויצירה, חרות ועצמאות במדינה משלהם' . צוות מחלקת המשפטים הניח לפסקה זו להגיע כמעט ללא שינוי לנוסח רוזן . אך נוסח זילברג, שהיה ככל הנראה הנוסח שהונח בפועל על שולחנה של מנהלת העם בישיבה הראשונה שעסקה בנוסח ההכרזה, ב- 12 במאי, נקט כפי שראינו לשון אחרת : 'ולמען גלול, אחת ולתמיד, את חרפת הגולה של העם היהודי וקללת היותו תלוי בזרים כמעוט בכל מקום, וכדי לקבץ את פזורי העם ולהבטיח לו חיי שלום וכבוד, חרות ועצמאות, במדינתו הוא' . בגרסה זו נשמרה ההבטחה לחיי חירות ועצמאות וכך היה בלשון זו או אחרת בכל הנוסחים הבאים, אלא שכאמור לעיל שלום וכבוד החליפו בחזונו של משה זילברג את העבודה והיצירה של צבי ברנזון . נקודה זו ראויה להדגשה שוב משום שהיא מעידה היטב על כך שהמאבק העיקרי על ניסוחה של ההכרזה נסב על גוונים של אמונות וערכים ולא...  אל הספר