הזכות ההיסטורית

207 כבוד, חירות ועמל- ישרים אם כן, במשך שבעה מהלכי ניסוח הדוקים ונמרצים שהיו מעורבים בהם 11 נסחים שונים, כולם רהוטים ועזי מבע, הודח הסיפור התנ"כי על אלף שנים ומחצה של ריבונות יהודית בארץ ישראל מנוסחה המוצע של הכרזת העצמאות . את שלביה המוקדמים של הדחה זו, בעיקר בהשפעתו של ידין, אפשר להסביר בטעמים סגנוניים של צמצום כללי, אולם שלבים מאוחרים יותר מחייבים הסבר מהותי ואלה משליכים גם לאחור . נוסח שרת, למשל, חזר והעמיס על קוראיו מסה ארכנית, מפורטת ורבת-פסקאות על תולדות העם היהודי מאז החורבן וזו הייתה מתארכת רק במעט אם היה פותח אותה בכיבושי יהושע או במלכות דוד . לכן אני מעריך כי השמטתו של הסיפור על ריבונות יהודית עתיקה בארץ ישראל נעשתה משום שמוביליו העיקריים של תהליך הניסוח בשלבים אלה — אורי ידין, צבי ברנזון, פנחס רוזן ומשה שרת — ראו בו מיתוס אמוני שכוחו התעמולתי קטן מחוץ לקהל מאמיניו . אם כך, מה הביא את דוד בן-גוריון לחבר את פסקת הזכות ההיסטורית בערב שלפני טקס ההכרזה ולמקם אותה בראש המסמך, לפני פסקת הגלות של שרת ? עיון בפרוטוקול הדיונים של מנהלת העם בשעות שקדמו למהלך זה של בן-גוריון מראה כי הק...  אל הספר