נוסח ברנזון

99 כבוד, חירות ועמל- ישרים מקוריותו של נוסח ברנזון נוגעת גם לפירוש הרעיונות שבו לפי כוונת כותבן . עולמו הערכי והחווייתי של ברנזון היה שונה במידה רבה מעולמם של בעהם וידין שניסחו את ההצעות המוקדמות של מחלקת המשפטים, וגם מעולמו של זלמן שז"ר . כך למשל ניתן לייחס את הגדלת חלקו של היישוב הארץ-ישראלי בנרטיב ההיסטורי הפותח את ההכרזה להיותו של ברנזון היחיד בנסחים עד שלב זה שהיה בן הארץ . אפשר גם להצביע על זיקה ברורה בין תרומתו המובהקת לשילובם בנוסח של ערכי עבודה, יצירה, דמוקרטיה ושוויון ( 'משפט אחד' ) ובין עמדותיו הסוציאליסטיות וזיקתו לממסד הפועלי . לעומת זאת, קשה לקשור באותה מידה של ביטחון בין פרט כלשהו בחייו ואמונותיו של ברנזון ובין ביטויים ורעיונות שאחרים שילבו בהכרזה לפניו . כך, גם אם ברנזון קיבל חינוך יהודי מסורתי בילדותו קשה לייחס לעובדה זו את הביטוי 'צור ישראל' שבפסקת החתימה . 'צור ישראל' הוא הארצי והמקומי מכל שמותיו של האל היהודי ואפשר להעריך שבבתי המדרש של מקובלי צפת היה לו טעם מיוחד . אולם היכרותו של ברנזון עם טעם זה בילדותו אינה רלוונטית ל'צור ישראל' שבחתימתה של הכרזת העצמאות, אם מרד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב