חנה יפה 20 ושמירת הגדרתם האתנית בקרב הרוב הנפאלי, ותחיית זהותם כ"שומרי ושוכני היער" הפכו אותם לכוח הסביבתי ולמובילים בשימור מזרח הימאליה . קלארק-דקאס ( 21 - 1 . Clark - Deces, 2011, pp ) מצטטת את החוקר הצרפתי לואי דומונט ( Dumont ) שחקר את הודו בשנות ה- 50 המאוחרות וטען ש"בין אם אדם מייצג את כפרו הוא או כפר שכן, אלא אם כן הוא מגדיר קסטה נפרדת בשמה, הוא מתייחס לבני הקסטה שאליה הוא משתייך" . כך סיכם החוקר את השקפתו שהקסטה ולא הכפר הם המגדירים את אופייה של הודו, ושהשוני ולא הדמיון הוא הגורם המשפיע מבחינה אנתרופולוגית בהודו . לעומת השקפתו של דומונט, קלארק-דקאס מצטטת חוקרים מאוחרים משנות ה- 70 אשר סבורים שתפיסה זו הולמת את התהליכים במעמד העליון אך לא את אלה המתרחשים במעמדות נמוכים יותר . שיח זה משקף מחלוקות תפיסתיות אנתרופולוגיות מחקריות לגבי תת-יבשת מורכבת זו, שהושפעו החל משנות ה- 80 גם מתהליכים שלטוניים המתועדים היסטורית, וכיום מובלים על ידי תפיסות מודרניות כיחסי עבודה, צריכה כלכלית ואמצעי המדיה והשפעתם הגוברת . הנרטיבים היוצרים כיום את הזיכרון הקולקטיבי הינם תחום מחקרי המאפשר להעמיק ולהר...
אל הספר