170 אביטל וולמן 2 . השלמת התשוקה הטבעית לאושר, הטבועה באדם, כוללת הכרה ואהבה . ההכרה — תבונה, אמונה וחזיון — היא הדרך שבה נוכח האדם לנושא אהבתו . 3 . האדם, ובכלל זה גם החכם, איננו יכול להגיע לשלמותו ולחקות את האל בכוחותיו הוא . היכולת להכין את עצמם לקבלת המתת משותפת לבני האדם כולם, והשלמת השאיפה לאושר איננה אפשרית אלא בחיי העולם הבא . 4 . סדר העולם, אשר את מקומו בו אמור האדם לקבל על עצמו, הוא פרי רצונו החופשי של עקרון הסדר הזה . האל נותן קיום, מידת קיום והשלמת קיום, וכל זאת בשל טובו . זו אמורה להיות אף תכליתו של האדם המסוגל לקבל את הסדר מרצונו . כל שאדם אוהב הנו השתקפות ונטילת חלק באחד שהנו האהוב הראשון . ברור כי ההבדל העקרוני בין השיטות, מקורו באמונתו של תומס . עם זאת ניתן להאיר על שניים מהיסודות החשובים ביותר לתורתו של תומס, שאינם מצויים במשנת אריסטו, בעזרת מושגים שמקורם בשיטות פילוסופיות אחרות . כוונתנו, בראש ובראשונה, לתפישת האל כנושא ראשון לאהבה . תפישה זו ניתן לקרבה לדבריו של אפלטון על אודות "החביב הראשון" ) ςολίφ ςοτῶρπ ( . כך גם באשר למושג "הטוב המתאים" הקשור למושג ה"קִרבה" ) ς...
אל הספר