החושך צבע הצבעים | 285 פטירתו של האב נאלצו האם ושתי בנותיה לעזוב את העיר ולעבור לקיבוץ גבע, שבו גדלה נורית . פרטים אלה — אודות הפטירה, העזיבה, הנדודים — חוזרים בכתיבתה לאורך השנים, והקישור לאב הנוכח - נעדר משמש כנקודת פתיחה לחיי 3 . החיפוש של דמויותיה שלה בספר שכתבתי על זרחי האב, תיארתי אותו כסופר ״מינורי״ ומלנכולי, שבסיפוריו, כמו בסיפורי עגנון שהעריץ, חוזר דימוי הכלב השחור של המלנכוליה . הכלב הדמוני הזה מופיע אצלו, כמו הכלב בלק בתמול שלשום, בנקודות שבהן מותכים עולם פנימי ועולם חיצוני בתקופה של תמורות גדולות . הכלב השחור מסמל בתולדות האומנות קרע מהמציאות, ונקשרות בו משמעויות של עצב, מרה שחורה, וכוחות דמוניים ; כמו כן הוא מזוהה עם נטייה פסיכולוגית . בימי הביניים ובשירת האהבה, הגיבור המלנכולי תואר לא פעם כ״כלב משוגע״ . בתקופת הבָּרוק והנאורות נקשר הדימוי בנפש הנסיך ולאחר מכן, בעם כולו . בציורו המפורסם של אלברכט דירר ( Dürer ) ״מלנכוליה I ״ ( 1514 ) , לצידו של מלאך המלנכוליה ושאר סמלי המרה השחורה, נח כלב שחור . ההוגה היהודי - גרמני ולטר בנימין כותב על תחריט זה ועל המלנכוליה כמייצגים סוגה ...
אל הספר