החושך צבע הצבעים | 175 אותם ככאלו, אפילו לתפוס ולהבין את משמעותו של האובדן — כשהאובייקט עצמו נעלם והותיר אחריו רק צל ? ומה עולה בגורלה של החוויה העצמית וחוויית העולם שלנו, זו שתמשיך ללוות אותנו כל חיינו, כשחוויית הנוכחות וההחזקה הראשונית שלנו, אותה חוויה מחוללת תמורה, שמאפשרת לנו לחוות את עצם קיומנו שלנו, נגדעת בטרם עת והופכת בבת - אחת לחוויית הֶעדר ונפילה ; כשצילו של האובייקט הופך לצלמוות ? הגיבורות של זרחי בארבעת הספרים של מה שקראתי לו 'המסע בעקבות הצל האבוד', משתנות, כאמור, מספר לספר, ולעיתים גם מסיפור לסיפור . לפעמים אנחנו פוגשים אותן כילדות ולפעמים כנשים, לעיתים היא מזהה אותן עם עצמה ולעיתים הן דמויות בדיוניות . יש הבדלים בביוגרפיות שלהן, בתכונותיהן ובסיטואציות שבהן הן נמצאות, ולפעמים כלל איננו יודעים מה הרקע שלהן . אבל צילו של האובדן והשלכותיו נוכחים אצל כולן . במשחקי בדידות, במרבית הסיפורים בבצֵל גבירתנו וגם באחדים מן הסיפורים בהרצפה מתנדנדת ובנערות הפרובינציה, מתוארים ( לעיתים במפורש, ולעיתים במרומז ) , שני מרכיבים המחריפים את הטרגיות של האובדן הזה, המזוהה בהם כאמור, עם מותו המ...
אל הספר