116 | יעל בן - צבי מורד 5 . מצאתי שבשני העשורים האחרונים מתאפיינת עברית שפרצה בשנות השמונים כתיבה זו בשילוב בין ביוגרפיה לבין אוטוביוגרפיה . בולטים בהקשר זה הכוח 7 . יצירות 6 , היֹה היתה ( נאמן, 2018 ) ורוח ( בן - נפתלי, 2013 ) האחר ( הנדל, 1982 ) אלה מושפעות בחלקן מן הממואר ומיומני - האֵבֶל הצרפתיים, למשל : מוות רך מאד ( דה בובואר, 2008 ) , יומן אבל ( בארת, 2009 ) , לא קמתי מהלילה שלי ( ארנו, 2016 ) . 8 התחקיתי אחר הבנייתו של "הסובייקט המתמזג" ; מדובר במודוס במחקרי הפורץ את גבולות ה'אני', כאשר הכותבת מתמזגת בזהות אחרת ומדברת בקולה, וזאת תוך שמירה על ביטוי עצמי . כלומר, ה"סובייקט המתמזג" קיים בפני עצמו אך בה בעת לא ניתן להפרדה מסובייקט אחר . בכתיבה בלשונו של האדם הקרוב, בשאילה מסגנון דיבורו ובאריגת סיפור חייו של האחר במשולב עם שלו, "הסובייקט המתמזג" הוא הבניה מתהווה ובלתי מתוחמת ; ולעיתים, לצד מיזוגו באחר, ה'אני' עצמו מפורק ומפוצל . המודוס הנדון ממוסס את קווי הגבול בין אוטוביוגרפיה לבין ביוגרפיה, בין אדם לזולתו, בין מקומות וזמנים, ובין חיים למוות . הוא מרחיב לא רק את המוסכמות הספרותיות...
אל הספר