80 אל גיא צלמוות חלק מההנחות ומההגדרות הללו הן בגדר "מיתוסים" - קביעות שעלולות להיות מוטות ואף מוטעות ומטעות . בספרם מיתוס וזיכרון ( 1997 ) רוברט ויסטריך ודוד אוחנה מתייחסים אל המיתוס כסיפור אידיאלי אשר אינו מציג שאלות, ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה - מאין היא באה ולאן היא הולכת . עוד הם מוסיפים שהאנשים יוצרים ומשמרים את המיתוס בזיכרון, והמיתוס יוצר את האנשים - את הזיכרון הקיבוצי שלהם, את תבניות החשיבה והאמונות שלהם . המיתוס והזיכרון הם שני גורמים המפרים זה את זה, יוצרים זה את זה ומעצבים זה את זה . המיתוס גם משקף תרבות וגם יוצר אותה ; הזיכרון גם משמר את מיתוס וגם נבנה ממנו - הן הזיכרון האישי והן הקולקטיבי במאמר זה נתייחס לשני מיתוסים בולטים, מהראשונים שנוצרו : האחד, "מדינת ישראל קמה בזכות השואה", והשני, "הקמת מדינת ישראל / הישרדות ניצולי השואה היא הוכחה לניצחון על הנאצים" . בזכות ההישענות על מיתוסים שכאלו היה אפשר להתעלם מהעובדות המצערות : ראשית, בשנת 1939 היה בארץ ישראל יישוב יהודי מאורגן, שהיה נעשה מדינה יהודית חזקה בהרבה אם ששת המיליונים - שחלק ניכר מהם היו מועמדים "טבעיים" לעלייה - ...
אל הספר