26 מהכיל את צורכי המשק והקיום של חבורות החלוצים והמשפחות שמספרן הלך וגדל . הקבוצה עמדה מול הצעות ולחצים מצד המוסדות המיישבים שניסו להפנותם להתיישבות באדמות דלהמיה שעל חופי הירמוך . אנשי כנרת התעקשו להקים את יישובם על אדמות כנרת, ובסופו של העימות, הכריעו . תכנון "כנרת החדשה" נמסר לאדריכל היישובים הידוע קאופמן . אבן הפינה ליישוב החדש הונחה במוצאי חג הסוכות, תרפ"ז ( 1926 ) . בקיץ ,1929 לאחר חמש-עשרה שנים ב"חצר", העתיקה קבוצת כנרת את ביתה ל"גבעה" . על פי תכנונו של האדריכל נבנו שלושה בנייני קומותיים וסביבם לולים, מתבן, מחלבה ומחסן תבואות . כך תואר המעבר ל"גבעה" על ידי שלמה כנרתי : "בסופו של חודש יולי 1929 הגיעה השעה המיוחלת . אנשי כנרת על טפם, מטלטליהם ובהמתם עוזבים את החצר הישנה, מקום מושבה של הקבוצה במשך חמש-עשרה שנים — שנות עלומים של מייסדיה [ . . . ] אנו מעתיקים משכננו לגבעת 34 הכיסופים שלנו, לכנרת החדשה" . המעבר היה מלווה בהתרגשות רבה . "בכל", כתב כנרתי, "שורה אווירה 35 של התרעננות וסיפוק ועניין שבחידוש" . בפרוץ מאורעות תרפ"ט ( 1929 ) הופרה השגרה החגיגית . העבודה במשק כמעט שותקה והחברי...
אל הספר