לוחות ושברי לוחות | 354 | ומכאן לתובנה תורנית בסיסית לא פחות, ואולי אף יותר : החוק 11 אנו הרגילים לחשוב על חוק הטבע כעל חוקאו ההלכה כברית . מדעי של סיבתיות עיוורת ועל החוק המדיני כהפעלת כוח גרידא, מתקשים להבין את הזיקה בין שמירת חוק ובין קדושה . אך התורה מלמדת אותנו שהחוק הנו הברית, אפילו חוק הטבע . כבר בפרשת נוח מוגדרים חוקי הטבע ( 'עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ' [ בראשית ח', כב ] ) כחלק מהברית האלוקית : 'וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם' ( שם ט', יב ) . ברית זו משקפת את הביטחון של האדם בקיומו, את התחושה כלפי העולם בו אנו שרויים כביתנו שלנו, את תחושת האינטימיות והמוכרות של חיבורנו לעולם . הביטחון של היהודי בקיומו אינו מבוסס על חוק הכוח, אלא על בריתו עם האלוקים . זהו הביטחון בסדר של עונות השנה, בכך שהשמש תזרח גם מחר, ושהגשם ירד בעִתו . אנו חשים את עצמנו בעולם כ'היות אצל עצמו' . תחושה זו מתבטאת בפתגם המזרחי 'אתה הוא זה'...
אל הספר