השותפות והחכם המתבייש 217 נראית טבעית ביותר . ואכן, התחברו להם גוי ויהודי לגדל ולטפל יחדיו בכרכום . הגוי עבד בשדות לבדו בשבתות, והיהודי עבד לבדו בימי ראשון . בשאר ימי השבוע עבדו שניהם יחד . מתוך חשש שמא יש כאן מצב שהיהודי מעסיק את הגוי בשבת, פנו השותפים לחכם רבא לשאול אם סדר העבודה הזה תקין . רבא, ראש ישיבת מחוזא, חכם ענק, שהמילים לא יספיקו לתאר את גדולתו, התיר להם את סדר העבודה הזה . ואז הגיע החכם רבינא . רבינא היה תלמיד של רבא בתחילת דרכו, ולימים נעשה חכם גדול, ואף היה אחד מעורכי התלמוד בדור האחרון לאמוראים . רבינא בא ומקשה לרבא שאלה מתוך ברייתא ( משנה חיצונית ) שבה נאמר : “ישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לגוי : ‘טול חלקך בשבת ואני בחול׳ . ואם התנו מתחילה, מותר . ואם באו לחשבון, אסור״ . רבינא, התלמיד, זרק ממש פצצה לפרצוף של רבא ! לאמוראים אסור לחלוק על דברי תנאים, וכאן יש מקור תנאי שאומר במפורש שאין הגוי עובד בשבת והיהודי בחול, אלא רק אם התנו תנאי כזה לפני תחילת העבודה . כך יוצא כי מראש הוסכם שאין היהודי עובד בשבת, ולכן גם הגוי לא עובד בשליחות היהודי בשבת . ואם לא התנו ת...
אל הספר