אב ובנו לוחמים בספסרי הפירות

92 איפה הכסף ? בדרכו, רצה להיטיב עם ציבור הלקוחות . התברר בסוף שאחד מהם נחשב יותר במעשיו . השניים שמדובר בהם הם שמואל — גדול הדור הראשון של חכמי בבל, והשני הוא אביו של שמואל, ששמו אבא בר אבא . בגלל גדולתו של בנו הוא נקרא בתלמוד “אבוה דשמואל״, אביו של שמואל . לשמואל ולאביו היו שדות ומטעים . מה עשה אביו של שמואל ? הוא היה מוכר את פירותיו ותבואתו “בתרעא חרפא כתרעא חרפא״ . כלומר, מכר בתקופת התחלת העונה, תקופת שער המחירים המוקדם, כאשר יש גם תבואה שעדיין לא נקצרה, וכאשר יש שפע של פירות, ולכן המחיר היה נמוך . מובן שלא אגר את פירותיו . בנו, שמואל, היה משתהה במכירת פירותיו, והיה מוכרם “בתרעא אפלא כתרעא חרפא״ . כלומר, הוא מכר בתקופה מאוחרת יותר, תקופת שער המחירים המאוחר והיקר יותר, אבל מכר בשער המחירים המוקדם — הזול . השניים, גם שמואל וגם אביו, התכוונו במעשיהם לטובת הציבור . אך יום אחד הגיעה הודעה לבבל מארץ ישראל על - ידי אחד החכמים ( היה קשר תמידי בין שני המרכזים — בבל וארץ ישראל ) , שמעשיו של אביו של שמואל עדיפים על מעשי הבן — “טבא דאבא מדברא״ . התלמוד מסביר מדוע טובים יותר מעשי האב . הרעיון ש...  אל הספר