פתח דבר: היבטים כלכליים ומסחריים בתקופת חז״ל

12 איפה הכסף ? כאמור, הכלכלה ברובה היתה מבוססת על עבודת האדמה . העובדים בשדות, בכרמים ובמטעים היו פועלים עניים שכירי יום . רווחת הפועל הדאגה לפועלים התמקדה אצל חז״ל בנושאים : אי - הלנת שכר, מזון והשגחה על שעות העבודה . איסור הלנת שכר מקורו בתורה . בדברים כ״ד, פסוקים 14 — 15 , נאמר : “לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך . ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו הוא נושא את נפשו, ולא יקרא עליך אל ה׳ והיה בך חטא״ . התורה מדגישה שני דברים : ראשית, הפועל הזה הוא עני, ושנית — השכר צריך להינתן בו ביום, כי זאת משאת נפשו ומקור חיותו של הפועל . מי שלא מצא עבודה, או ששכרו לא שולם בזמן, פשוט גווע ברעב ! הנה דבריו של ר׳ יוחנן בתלמוד הבבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ״א, ע״ב . ר׳ יוחנן מספר, שזכור לו כי כאשר לא היו נשכרים הפועלים במזרח העיר טבריה, ורוח ממערב טבריה הביאה ריח של לחם טרי למזרח העיר, האנשים במזרח, שלא עבדו, “מריח פיתא מייתין״ . כלומר, היו מתים ברעב בהריחם את ריח הלחם שהגיע ממערב . וזוהי המצוקה הפשוטה — מי שלא עבד, לא אכל ! וכך אנו מוצאים סיפור בתלמוד הבבלי, מסכ...  אל הספר