5. התקווה שהכזיבה: הכישלון בבניית סדר כלכלי־חברתי־דמוגרפי חדש במרחב הערבי

106 ב י ן י צ יב ו ת ל מ ה פ כ ה : ע ש ו ר ל א ב י ב ה ע רב י הגורם הדמוגרפי במקרה של המרחב הערבי, כך מסתבר, חזק יותר מהגורם הכלכלי . בהתאם לתאוריית המדינה הרנטיירית הקלאסית, במדינה בעלת הכנסות רנטייריות גבוהות המשטר בהכרח יהיה יציב, כיוון שיש לו את היכולת לקנות 62 ואולם, תאוריה את נאמנות האוכלוסייה באמצעות מגוון של הטבות כלכליות . זו שהייתה, ועדיין, הנפוצה ביותר להסברת יציבות משטרי משקי הנפט הערביים, אינה עומדת עוד במבחן המציאות, לא במקרה הלובי ולא במקרה העיראקי — שתי מדינות נפט מובהקות, שהאחת אינה מצליחה להקים משטר יציב ( עיראק ) והשנייה שקועה מזה עשור במלחמת אזרחים . שתי מדינות אלו, כידוע, הן מאוד הטרוגניות 63 מבחינה דמוגרפית : בלוב ההטרוגניות הדמוגרפית היא על בסיס גאוגרפי-שבטי, 64 ואילו עיראק הטרוגנית בכל היבט שהוא : דתי ואתני . 5 . משמעויות קריסת הסדר הישן קריסת המשטר הישן, על שלושת היבטיו, הפוליטי-כלכלי-דמוגרפי, הביאה לשלוש תופעות בולטות : א . חזרה לשורשי הזהות הבסיסית . אם אין ערביות כמסגרת פוליטית מאחדת, התוצאה הטבעית היא חזרה למערכת הזהות המסורתית הבסיסית, קרי הדת, השבט או הלא...  אל הספר
כרמל