פרק 1: "כל מה שאירע נטבע בתאי הגוף ולא בזיכרון" על זיכרון הגוף ביצירתו של אהרן אפלפלד מכוות האור

פרק 1 ה "כל מה שאירע נטבע בתאי הגוף ולא בזיכרון״ ה אהרן אפלפלד | 63 באופק הרחוק מבנה המושך את תשומת ליבם . "המבנה הרחוק, הנאה, בעל שני הגגות המשופעים, משך והעלה על הלב חום, חלב מהביל ולחם שאך עתה הוצא 55 מאותו רגע נוצרת בפרק דינמיקה שכל כולה מתנקזת אל הניסיון מן התנור" . להגיע לאותו מבנה . המבנה – עם היותו אובייקט ממשי, הבולט על רקע הנוף החולי הסמוך לקו המים – מסומן באיכויות נוספות החורגות מתחום תפקידו הקונקרטי . המבנה שאליו נמשכים הנערים כבמטה קסם משחזר אצלם תמונה שלמה של כל מה שמתקשר למושג בית . הם רואים מרחוק מבנה מטושטש, לא מובחן דיו, ודי בכך כדי להשלים את התמונה לכדי תבנית שהם מנסים להדחיק שנים . חלקי התמונה, שבהמשך יתגלמו לצריף מוזנח ועזוב שהיה בעבר מחסן צבאי, הם בשלב זה גורם סינקדוכי שמעורר בהם את כל הדברים שאיבדו בעבר ועתה נדמה שימצאו מחדש . הנערים משלימים בדמיונם את מראה המבנה עם הגגות המשופעים לתמונת בית פסטורלית, המגרה את החושים שהורדמו ודוכאו במתכוון . תמונת המבנה הרחוק מעלה על ליבם של הנערים שלוש תחושות בסיסיות, הקשורות באווירה ביתית מוגנת : "חלב חם" ; "לחם חם" ; ו"חום האח...  אל הספר
מכון מופ"ת