128 גיא פרל 'משורר חזיוני' . בשירים ומכתבים רבים מתקופות יצירה שונות הוא מתאר את הישענותו הכמעט מוחלטת על השראה ממקור שאיננו כפוף לשליטתו ורצונותיו . במכתב משנת 1899 הוא כותב, לדוגמא : "הווירטואוז - המתיז - חרוזים מימי העבר הפך לכלי-קיבול חרד המחכה לקול המכתיב ואשר בהיעדרו, אם לזמן קצר או ארוך, הוא נאכל בתסכול ובחוסר-אונים" ( רילקה, מצוטט אצל ברודסקי 1994 : 112 ) . ל אלגיות דואינו התייחס רילקה כאל פסגת יצירתו ושיאו של תהליך היצירה באמצעות התגלות . את שורתה הראשונה של האלגיה הראשונה - "מִי, לוּ זָעַקְתִּי, הָיָה שׁוֹמֵעַקוֹלִי מִבֵּין מַעֲלוֹת מַלְאָכִים ? " ( רילקה 1999 : 7 ) - שמע רילקה, לדבריו, מבין גלי הים האדריאטי בשעה שטייל על החוף למרגלות ארמון דואינו . לאחר סיום כתיבת האלגיה, בינואר ,1912 הוא הפקיד אותה בידי הנסיכה מארי פון טורן אונד טאקסיס, בעלת הארמון, וצירף אליה את המילים הבאות : "לנוכח ההכתבה שניתכה עלי בסערה שכזאת אני רואה את עצמי בדמותו של יוחנן המטביל באי פאתמוס, שכתב בשתי הידיים, ימינה ושמאלה, כדי שלא להחמיץ חלילה ולו מילה אחת מן המוכתב" ( רילקה, מצוטט אצל ברודסקי 1994 :...
אל הספר