76 גיא פרל הספרותי מתקיים בהכרח 'מעגל הרמנויטי' שבתוכו הטקסט מפורש על בסיס התיאוריה ובה בעת מאשש אותה . היידגר, שלא כמו הוגים הרמנויטיים שקדמו לו, לא ראה במעגל ההרמנויטי מעגל המגביל את הידע, כי אם מה שעשוי להעמיקו . משימתו המתמדת של המפרש, לפי תפיסתו, היא זיהוי מבני ההבנה המוקדמים שלו ועיבודם בהקשר של הדברים שאותם הוא מפרש ( Heidegger, 1996 / 1927 ) . גם הנס גאורג גאדאמר ( 2004 Gadamer, ) מתייחס למעגל ההרמנויטי כאל מה שעשוי לתרום לפיתוחו של הידע . לדבריו, בתהליך הפרשני ישליך המפרש שוב ושוב לתוך הטקסט את המשמעויות האישיות שהטקסט מעורר בו . עיבוד מתמיד של תהליך ההשלכה המתמשך הזה מאפשר חדירה עמוקה יותר ויותר אל תוך הטקסט - לא מכיוון שההשלכות חדלות, אלא מכיוון שהן הולכות ומשתכללות . פול ריקר ( 1981 Ricoeur, ) , לעומת שניהם, עוסק בצורך להימנע ממעגל קסמים הרמנויטי בשיח הפסיכואנליטי . לתפיסתו, אחת הדרכים להגברת התוקף של טיעון פסיכואנליטי תהיה באמצעות הרחבת הפרוצדורות הפרשניות אל מעבר לאזורים הטבעיים של הפסיכואנליזה, לפירוש תוצרי נפש נוספים ובכללם תוצרים תרבותיים שונים . התרחבות פרשנית זו עשוי...
אל הספר