המילה "רשות"אלא מצווה קלה . ה לא דבר שאין בו איסוררשות בהקשר זה היא כנרא . לעתים 1 ובמקומד שמעות זו בסדרת מקורות במשנה שעמדנו עליהם כל אחבמהמופיע נח . ההבדל ביןוה קלה" . דומה שמשנתנו מאפשרת לדקדק במווללי "מצשנו במונח הכהשתמ ה היא קטגוריה משפטית המנויות במשנתנו הוא שמצוו"רשות"ופעולות ה"מצווה"פעולות ה מובהקת למשמעות זו של המונחהדוגמבהמשך המשנה . נהובאת . הדוגמאות לכך ברורה ת כדבר ראוי . כןס, אך היא נתפ 2 ה "מלחמת מצווה"היא "מלחמת רשות" שאמנם אינ"רשות" . 3 חובה ומברכים עליהשמים ראשונים הם רשות, אף שזו קובעים חכמים נו : לסיכום, ארבע דעות לפני שבועה לעבור על איסור אינה תקפה . – . רבי שמעון ( מ"ה ) 1 שבועה כזאת – ? ) חכמים ( מ"ה ) , ותנא אנונימי בתוס', פ"ב ה"ג וה"ד ; תוס', תענית ( פ"ב ה"ו . 2 4 תקפה . פה, אבל שבועה לקיים מצווה תקפה . סור אינה תקשבועה על אי – . רבי יהודה בן בתירה 3 ת שווא . . שבועה כזאת תקפה, אך כשבוע 4 . אי נחת מהמשנהניכרת בבבלי ענף בענף א ועת ביטוי מיחייב, משוםהשתא משום שב שבועת שוא לא מיחייב ? הרי יצתה שבועה לשוא ! ירמיה, תני : אף על שבועת ביטוי . ביאמר ר ום שבועת ביטוישן ...
אל הספר