3. אל עבר ״המוסר החדש״

45 סיכום : מיתוק הדינים בשורשם ודמותו של הבעש״ט 7 אל-לו לדחות הכפירה, לשהות שם, לשתוק שם ואף להשמיע שם את ניגונו המיוחד . את מחשבות הכפירה, אלא להיפך, לבוא אל קרבם . ר׳ נחמן טען גם, על יסוד הפסוק ״כי מרחמם ינהגם״ ( יש׳ מט, י ) , שעל הצדיק לדעת להחיל את רוחות הסערה של החסידים ולהמתיקם בקרבו . על אף הטמעת הרעיון בצורה משמעותית בהגות הברסלבית, יש להודות כי לא נמצא הד משמעותי לדבריו של הבעש״ט בין הוגי חסידות אחרים . אך לפעמים יש לרעיונות ״פריחה מאוחרת״ . ברצוני לדלג מעט קדימה בזמן, אל המאה העשרים . אריך נוימן, הפסיכואנליטיקאי וחוקר התרבות, תלמידו ( היהודי ) הגדול של ק״ג יונג, מביא 8 לשיטת את החסידות כאחד ממקורות ״המוסר החדש״, ניגודו של ״המוסר הישן״ . נוימן, ״המוסר הישן״ מזהה את התכונות ״השליליות״ של הנפש, כלומר את היצרים הנמוכים, כהשפעות דמונולוגיות מבחוץ . השטן או לילית הם מקור הצדדים האפלים של הנפש האנושית . הוא הוסיף גם וקבע שמוסר זה מביא למעשה לכך שהאדם עסוק כל העת בהדחקה של צדדים אלו של הנפש . ההדחקה מביאה בעצם להשלכה – לזיהוי הרוע עם האחר ; באירופה, האחר זוהה פעמים רבות עם היהודי, אך...  אל הספר