מאבקים פוליטיים והשלכותיהם על דימוי ההרתעה — ממשלת אשכול ערב מלחמת ששת הימים

40 זכי שלום | מאבקים פוליטיים והשלכותיהם על דימוי ההרתעה הנשק, בחירתן נפלה על "מלחמה זעירה" כדרך לקַבע את המשך מצב המלחמה, ש י ש ה י מ ים ו ח מ יש ים ש נ ה מבלי שהדבר ייצור הצדקה לישראל לצאת למערכה כוללת נגדן . להנהגה בישראל היה ברור שהימנעותן של מדינות ערב ממערכה כוללת נגדה נובעת מהירתעותן מתוצאותיו של מהלך כזה, וכי הן מוכנות להודות בחולשתן הגלויה לעין ובלבד שלא להסתכן בתבוסה נוספת מידי ישראל . הרמטכ"ל דאז, משה דיין, אמר בהקשר זה : "לו הייתה ארץ ערבית מסוגלת לכך, הייתה מצווה על כוחותיה לעבור את הגבול ולפגוע בישראל . בשעה שהארץ הערבית מבליגה ואינה 2 עושה זאת, פירוש הדבר כלפי ערבייה — חולשה ואי-יכולת להתמודד עם ישראל" . שני נאומים שנשא נאצר במרחק של שנים ספורות מגלמים בתוכם את היחלשותה המהירה של ההרתעה הישראלית מול מצרים . בנאום שנשא ערב מלחמת ששת הימים בפני חייליו בסיני, נשמע נאצר בוטח בעצמו וביכולתו להביס את ישראל : "בזמן האחרון חשנו שכוחנו מספיק, שאם ניכנס למערכה, בעזרת האל נוכל לנצח [ . . . ] אנחנו מוכנים להיכנס למערכה כוללת עם ישראל [ . . . ] המערכה עם ישראל תהיה כוללת והיעד היסודי...  אל הספר