138 פרק י משנה ז הנה יהערב רשאי להדיר את הבעל שלא י – י די ר ה ני יהיצטרך לשלם את מחיר הכתובה . כדי שלא יוכל ידור הנאה מאשתויהבעלשאו ,על מנת שהבעל לא יוכל להחזירה, 223 מאשתו ע ל נ כ סי ו של ז ה ו י ח ז י ר אתש מ א יע שו ק י נ ו נ ייא . להחזירה, ובכך להרגיע את הערב כך ימנע קנוניה אפשרית . הקנוניה היא שהבעל יחזיר את אשתו לאחר שהערב שילם – א ש תו אדם : הוא בלתי אפשרי"ידיר הנייה"והערב יפסיד את כספו . לכאורה המינוח ,את כתובתה הנאה", לידור על עצמו, אך אי אפשר להדיר אותו . ואכן בעדי נוסח מאוחרים "ידירנהי רשא להדיר את אשתו . אלא שאין צורך בתיקון זה . במבוא הבעל ידיר את אשתו, שכן הבעל רשאי אף על למסכת נדרים הראינו שבהלכה הקדומה אפשר היה שפלוני ידיר את אלמוני, והנדר חל הוא אפוא הערב, שמותר לו להטיל " ידיר " רחו . ושלא המודר נדר, אלא המודר הודר בעל כ פי כן הצענו שהבעל יידור הנאה מאשתו, כדי להבטיח לערב שלא יחזיר את גרושתו . בעל . נדר על ה ראו המבוא למסכת נדרים, שם הצענו שבתקופה קדומה ניתן היה לאדם להדיר את רעהו, והייתה זו 223 מעין קללה החלה על השני . בבא בתרא 139 ח משנהפרק י דפוס נפולי משועבדים . ...
אל הספר