12 עמוס נוי רב – תרבותי, שעצם הדיון בהיסטוריה שלהן גואל אותן ממצב שבו קשה להעלותן בכלל על הדעת והופך אותן שוב לנוכחוֹת בשפה ובמחשבה - וכך מאפשר לדמיין, לחלום, או לשוב ולפעול, בתוך מסגרת מושגית חדשה – ישנה . התופעות התרבותיות שבהן אני דן בספר, ושיטת העבודה שבחרתי בה ( על יסודותיה התיאורטיים – כלליים ) , עשויות לספק תובנות וזוויות ראייה מחודשות בכמה היבטים : תיאור תהליכי ההתגבשות של קטגוריות של זהות - כמו ״מזרחיות״, ״ספרדיות״, ״מסורתיות״ - מצביע על אופיין ההיסטורי והגמיש של קטגוריות בכלל, וקטגוריות של זהות והקשריהן הדיאלוגיים בפרט . בני המזרח האלה ביקשו לזהות את עצמם כציבור וקהילה באופנים ייחודיים, מגששים ומסורבלים – לעתים . הם פעלו מתוך תחושה אוטונומית של ייחוד בעל ערך, ולא רק כתגובה למבט אירופי – מערבי והגדרותיו . הם ייחסו חשיבות עצומה לזהות ילידית – מזרחית כזו לשם הבנה של המסורת היהודית ולהצלחתה של תנועת התחייה העברית – לאומית . כל אלה מערערים על דיכוטומיות ״מובנות מאליהן״ בהווה, ועל ההשלכה השגויה והמטעה שלהן על העבר . והעניין המיוחד שהם גילו בתיעוד ושימור של תרבות עממית על מסורותיה, ...
אל הספר