מחלל המוזיאון אל המרחב הציבורי

43 "חללים פרטיים וציבוריים למחצה" אינו מונח טכנו-ניהולי . הוא מלמד על מאבק לא-גלוי על זכות השימוש במרחבים ציבוריים, כולל מוסדות ציבור . חללים או מרחבים שאינם מנוצלים הם עילה לתביעת הציבור לאפשר בהם שימוש . גם מריה לינד ( Lind ) , אוצרת ומנהלת לשעבר של מרכז האמנות Tensta Kunsthall בשטוקהולם, מאמצת את אותו מטבע לשון לאותה מטרה שיתופית . אם כן, אפשר לראות בתכנון המרחב הציבורי ביטוי לכינונו של סדר ציבורי . אמנם ישנם מי שקוראים להחליש את המרכיב התכנוני ולהותיר את התכנון "עם קצוות פתוחים" על מנת לאפשר בו שימושים שונים . במילים אחרות, זו קריאה לליברליזציה של המרחב . ברוח הדברים האלה ניתן לראות את המרחב שאין לו 41 מרחב זה, דורש ( the unclaimed space ) – כהגדרתו של מרסל סמטס ( Smets ) . להבדיל ממרחב מתוכנן ומעוצב למשעי, מאפשר מגוון של מצבים בין-אישיים . זהו מרחב אנונימי, רב-זהותי, חופשי וזורם, שמאפשר חופש ביטוי, מרחב שמוגן או מוסתר מעינו של האח הגדול . תומס הירשהורן ( Hirschhorn ) יזם פתיחת בר וספרייה ציבורית וכן פסל חוצות המוקדש לאינטלקטואל הצרפתי ז'ורז' בטאיי ( Battaille ) בשכונה מעורבת בפרבר...  אל הספר