פרק רביעי : דרכים סגנוניות לפענוח הטקסט | 161 מציין שתפקיד המגבירים הוא להגביר או להנמיך יחידה מסוימת במשפט . הוא מחלק את המגבירים לשלוש קבוצות סמנטיות : 43 מגבירים לשם הדגשה ( emplasizers ) . מדגישים את ערך האמת של המרכיב א . המודגש, כגון ודאי, בהחלט, באמת, ממש . מגבירים לשם העצמה או הגבהה ( amplifiers ) . מעצימים או מגביהים . אלה ב . מחולקים למגבירים של הפלגה ולמגבירי יתרון . מגבירי הפלגה הם תוארי הפועל או שמות התואר המציינים את הקצה העליון של הסולם, כדוגמת אלה : ביותר, לגמרי, בהחלט, לחלוטין, בשלמות, באופן מלא . מגבירי יתרון מציינים הגבהה מבחינת הגודל או החוזק באופן כללי, למשל אלה : יותר, מאוד, הרבה, במידה רבה, בחוזקה . מגבירים לשם הנמכה ( downtoners ) . מגבירים אלה נחלקים לארבע ג . קבוצות : המפשרים ( compromisers ) ( למדי, פחות או יותר ) ; המפחיתים ( diminishers ) ( מעט, באופן חלקי ) ; המזעריים ( minimizers ) ( כלל לא, כמעט שלא ) ; והאומדניים ( approximators ) ( כמעט ) . בהתייחסה לחלוקה זו טענה לנדאו ( 1988 : 45 ) שבנאום הפוליטי פעילוֹת שתי קבוצות המשנה של המגבירים לשם העצמה, דהיינו...
אל הספר