המיון המסורתי של טקסטים לסוגות

מבוא | 9 של השיח, הוא משפיע על בחירת התוכן והסגנון של הסוגה וגם מגביל אותו ( עמ' 58 ) . גם המונח "מבנה - על" של ואן דייק ( 2004 1980, Van - Dijk, ) מתייחס למושג הסוגה . לפי ואן דייק, הנמען מתאים את הטקסט שלפניו למבנה סכמטי מופשט של שיח הנמצא במוחו, כגון שיח טיעוני או היצגי ( מידעי ) . מטרת הטקסט הטיעוני היא לשכנע את הנמענים לתמוך בדעה מסוימת ( Toulmin, Van - Dijk, 1980 ; 1969 ) , ואילו מטרת הטקסט ההיצגי היא להציג עובדות, להבהיר דעות ולפרש אירועים ( 1980 Goelman, 1982 ; Van - Dijk, ) . אף שחוקרים רבים ניסו למיין טקסטים ספרותיים ולא - ספרותיים לסוגות, אין בידינו מודל מושלם להבחנה ביניהן . בלום - קולקה ( 2005 Blum - Kulka, ) מבחינה בין גישות דינמיות לבין גישות מבניות לאפיון סוגות . הגישות המבניות מאפיינות סוגות כטקסטים בעלי מוסכמות תרבותיות, המכוונים להשגת מטרות חברתיות . הגישות הללו מדגישות שגרה ומטרה כיסודות חיוניים בהגדרת הסוגה . קינווי ( 1971 Kinneavy, ) מונה ארבע סוגות של טקסטים : אקספרסיבי ( תיאורי, הבעת רגשות ) , רפרנציאלי ( ייצוגי או היצגי ) , ספרותי ושכנועי ( טיעוני, ארגומנטטיבי ...  אל הספר