פרק שלושה־עשר: להקים "בית אתיופי" בישראל

182 פרק שלושה-עשר מוחשית : "עץ משפחתי . עשינו אותו גם מצד אבא שלי וגם מצד אמא שלי . " במפגש המשפחתי המורחב פרס שי את עץ המשפחה ( שהודפס בגדול בבית דפוס ) והזמין את כל הילדים לשמוע את הסיפור המשפחתי . הילדים שלו היו מאוד קשובים, אבל האחיינים קצת התקשו להתחבר . שי ביקר את האחים שלו על כך : "כי אתם לא מספרים . אז הם אומרים לי 'איך נספר להם, אין לנו עברית . . . ' אבל הילדים אמרו, 'אההה תירוצים . . . '" 266 היחסים בין הדורות נהפכו סבוכים במעבר הבין-תרבותי . ההעברה היום-יומית באתיופיה, דרך שהייה משותפת והתלמדות של הצעירים אצל המבוגרים, נקטעה . כדי להחליף העברה זו בפעולות יזומות כפי שמספר שי, נדרשות מיומנויות שאין למבוגרים רבים, ונחוץ גם רצון טוב של שני הצדדים לספר ולהקשיב . כבוד לשאלה מה בדיוק צריך להעביר לדור הבא היו תשובות דומות . רוב המרואיינים הדגישו כבוד, במיוחד למבוגרים, עזרה לזולת, וכל מה שמשמר את הלכידות המשפחתית . אלה ערכי הלִבה של תרבות "ביתא ישראל" ; המבוגרים לא יוותרו עליהם, אם כי "אחרי שהגענו לפה הכול נהיה הפוך, הילדים לא שומעים לנו כלל" כפי שאומר גברה . הדרישה להתנהגות מכבדת עמ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ