104 פרק תשיעי במקרים רבים, במקום שתחושת השייכות והזהות של הצברים מיוצאי אתיופיה תהיה ברורה, והם ירגישו באופן הטבעי ביותר בבית, כישראלים, גם הם עוסקים בשאלות קשות של זהות ושייכות . ההסבר לכך מורכב : ראשית, צבע עורם, המבדיל אותם מעמיתיהם הצברים מאוכלוסיות שונות, מתייג אותם בחברה הישראלית כ"אתיופים" למרות זכותם המולדת, ובאופן מצער זירת התיוג המרכזית לכך היא מערכת החינוך בישראל . גם שגיב 170 במחקרה על אנשים ממוצא עדתי מעורב, מצאה שבית הספר הוא המקום הראשון שישראלים ממוצא עדתי מעורב קלטו והפנימו תבניות מחשבה היררכיות ביחס לזהות ; וזה "המקום שבו עולה המודעות לקיומן של שייכויות עדתיות, וכן מודעות לצורך למקם את העצמי בתוכן . " העיסוק הישראלי הנפוץ כל כך במוצא, כאילו מהותו של כל אדם נובעת ממוצאו, מקבע אפוא תפיסות כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית . ובהיעדר חינוך שיטתי למניעת סטראוטיפים ודעות קדומות ( - anti bias education ) , משתלטות תפיסות מקובעות כלפי קבוצות בשיח הישראלי, וזה נהפך בהדרגה לשיח של "אנחנו" ו"הם" : האחר התורן מוגדר בכל פעם מחדש על פי ההקשר . יש מי שמשווים את המציאות הישראלית להתרח...
אל הספר