פרק שלושה־עשר: ארכיאולוגיה של כתובת כאמצעי לבחינת כרוניקה של שימושים במרחב העירוני: 'הלבנת' 'המרחב האפור' בלבונטין 7 בתל אביב־יפו

242 פרק שלושה-עשר במרחב העירוני בדרום תל אביב . אל מתודולוגיית הארכיאולוגיה של הכתובת התוודעתי ( הילה לויט ) כסטודנטית וכתלמידת מחקר במעבדה לתכנון סביבה וקהילה PECLAB . התנסיתי בשימוש במתודולוגיה זו בחקירת הכתובת הדייגים 15 בשכונת עג'מי שביפו, במסגרת קורס פרויקט יישומי לתואר שני ( 2017 ) . בחנו בית פרטי שהיה שייך למשפחה פלסטינית, שהיום נותר שריד יחיד לרחוב שלם, חלק משכונה שנהרסה ונמחקה עם פיתוח פארק מדרון יפו, ובסביבה כוללת שעברה תהליכי התחדשות עירונית מואצים . המתודולוגיה חושפת את 'תפקידה' של הכתובת הפיזית כאזור מגע ( contact zone ) , שמגשר בין ידע מקומי לבין ידע מקצועי-תכנוני . כפי שעולה בדוגמאות שונות בפרקי ספר זה, מחקר הכתובות והארכיאולוגיה של הכתובת מכוננים את הכתובת הפיזית כאמצעי אישי, משפחתי וארצי, שמאפשר דיון בפוליטיקה של מרחב, של טריטוריה ושל זיכרון — הכתובת אינה נתפסת כייצוג של ממד פיזי בלבד, אלא היא גם נקודת תקשורת ואינטראקציה בין זהויות שונות ( 2014 Fenster, ) . ההתנסות המעשית במתודולוגיה זו ככלי מחקרי, שמאפשר לבחון את הכתובת כנקודת מפגש פיזית וקונספטואלית בין זהויות שונות ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ