בין הזכות לעיר לזכות השיבה : הבית ברחוב ז'בוטנסקי / האמיר עבדאללה 37 137 שיבת רוחות הרפאים מהעבר ניכוס 'הזכות לעיר' בשיח הקולוניאלי וביסוס התפיסה הטמפורלית של המרחב המתחילה אחרי הנכבה, מעלים את הצורך במעקב אחר הילידות ( indigeneity ) של המרחב ומפגשה עם המורשת הקולוניאלית בהווה . בדרך כלל מפגש זה נוצר, דרך ביקור הבעלים הפלסטינים בבתיהם מלפני 1948 או דרך מפגשים דמיוניים בספרות . אולם, יש חשיבות גם בהעלאת קולם של פלסטינים שמסרבים לבקר בביתם למרות הנגישות אליו . אחת הדמויות האלה היא פלסטינית ירושלמית שהיום מתגוררת כרבע שעה מביתה מלפני 1948 ולמרות זאת אינה מעוניינת בביקור . על סירובה הסביר לנו בנה בריאיון שנערך עמו, כי ישנו כאב גדול הכרוך בחזרה לבית שאיננה שיבה אמיתית, אלא ביקור בלבד . עבור אמו, הוא הסביר, זכות השיבה היא הנתיב היחיד לבקר בבית . דעות דומות על הכאב שבחזרה זמנית עולות במאמרו של מנחם קליין ( 2017 Klein, ) שהתייחס לעשרה טקסטים שנכתבו על ידי פלסטינים לגבי ביקוריהם בבתיהם ביפו ובירושלים . עם זאת, למרות הכאב, נראה שהבית והשיבה אליו ממשיכים להיות אלמנט עיקרי בזהות הפלסטינים גם בקרב ...
אל הספר