176 | אדריכלות נשכחת תמורות בדרך אל הכפר בתקופה הישראלית ההתיישבות בתקופה זו מתאפיינת בהסתגרות מהדרך . הכפר מוקף חומה בצורה, בתי הכפר כולם בצדה הפנימי של החומה, והקשר אל הדרך אל הכפר מתקיים בנקודה אחת, והיא שער הכניסה אל הכפר . מהכניסה אל הכפר הופכת הדרך להיות רחוב הכפר המעגלי הראשי, שבתי הכפר נסמכים אליו . תוכנית תל א - נצבה, שער הכניסה בחומה המערבית ( בתחתית השרטוט ) 573 בתקופה הרומית זיהוי סוגי הדרכים מופיע גם במקורות המשנאיים, המבדילים בין שלושה סוגי דרכים : דרך המלך, ש"אין לה שיעור" לרוחבה ; דרך הרבים, שרוחבה 16 אמות, ודרך היחיד שרוחבה 4 אמות . "דרך" מובילה אל העיר ובתוכה . דרך כפרית- מקומית מכונה "שביל" . השביל מוביל מהכפר אל שטחי השדות, ונמצא במעברים שביניהם . השבילים הנזכרים במקורות הם שביל היחיד ושביל הרבים . השבילים והדרכים אינם מתוכננים מראש, אלא נוצרו בעקבות תנועת האנשים הטבעית במהלך הזמן, בשטחי השדות, ולאחר שנוצרו קיבלו מעמד חוקי . בתקופה הצלבנית הכפר בנוי לצדי הדרך הראשית, והיא הופכת להיות רחוב הכפר ( 13 - 1 ) . הדרך שומרת על רוחבה, ואינה משתנה במהותה, אלא בכך שכשהיא נכנס...
אל הספר