פרק שמיני: ממיתוס פרטיקולרי למיתוס לאומי

236 פרק שמיני לתנ ועת החרות, 91 אך מאוחר יותר הם התייחסו בחשדנות גם אליו . במכתב שכתב איש הגדודים זאב פלר ונשלח לנשיא ולראש הממשלה הם הלינו על ערי ז'בוטינסקי ששינה את דעתו בנושא . לטענתם, הוא הסכים למעשיהם במשך תקופה ארוכה . בשעתו, אחרי חנוכת בית הגדודים באביחיל, וכן במשך כל הזמן קיבל מר ערי ז'בוטינסקי ברצון את טיפולנו בעניין הנדון, וזה לפי התזכיר שהגשנו לכבודו ואשר הבן קרא בו וידע את תוכנו . אולם לאחרונה חזר בו הבן והודיע לח"מ שלא יסכים לשום סידור, אלא אם כן תחליט על כך הממשלה בישיבתה . 92 פלר הוסיף שעד דצמבר 1962 היו להם קשרים עם ערי ז'בוטינסקי בלבד, ועתה הוא הגיע למפגשים עם אנשי מסדר ז'בוטינסקי, המזוהים עם תנועת החרות . ערי ז'בוטינסקי פסק לשתף פעולה עם אנשי הגדודים כשהבין כי הפעילות אינה מקדמת דבר אלא מייצרת עוד התנגחויות פוליטיות . בסופו של דבר, אנשי הגדודים העבריים הם שתרמו למהלך שהוביל לקבורת ז'בוטינסקי בארץ ולקבלתו לפנתאון של המדינה . שלוש סיבות היו לכך : היותם גורם א - פוליטי, הקשר הבלתי אמצעי שלהם עם יצחק בן-צבי ופעילותם בתפוצה היהודית . תקופת אשכול המגעים העיקריים בנושא הבאת ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב