474 משרתת את האינטרסים האמריקניים, אולם הוא חושב שדרישותיה הביטחוניות מוגזמות ואינן מציאותיות . אף על פי כן הוא נמנע מלהתווכח עם הנהגתה מכיוון שלפי שעה אין בכך צורך והוא החליט כאמור להמשיך ולמשוך את התהליך המדיני . מדיניות הדטנט ולחצי מדינות ואילי הנפט עשויים להביא לשינוי מסוים בגישתו, שיתבטא בתביעות כבדות יותר מישראל להתפשר . קיסינג'ר סבור שיש למצוא דרך לפתוח במשא ומתן, וכך להפחית את הלחצים הנזכרים לעיל ואז לגבש נוסחה שתהיה מקובלת על הכול ותאפשר משא ומתן מקביל על הסדר חלקי ומלא . עם זאת אין הוא מאמין שהסדר אכן יושג . דיניץ ציין שכישלון השיחות עם אסמאעיל יכול להביא לשינוי בעמדותיו של קיסינג'ר כפי שאכן קרה . 42 בשלהי מרס 1973 התברר אפוא שלא חל שינוי משמעותי במצב העניינים המדיניים גם לאחר ביקוריהם של אסמאעיל וגולדה בארצות הברית . דיניץ העריך שתקוותיהם של האמריקנים שלאחר שובו של אסמאעיל למצרים 'יתקבלו משם תשובות יותר ענייניות, יותר גמישות יותר "מדיניות" כנראה לא התגשמה', קרוב לוודאי גם בעקבות לחץ סובייטי על המצרים שלא לוותר, ולכן 'העמדה המצרית כפי שהוצגה על ידי חאפז לא יצרה מקום ממשי לתמר...
אל הספר