57 19 . דוח של גולדה מאירסון על שיחתה עם הנציב העליון 17 בדצמבר 1947 פתחתי ואמרתי שהוא קרא לי כאשר היו לו טענות קשות נגדנו . הפעם יש לי טענות קשות . גם הוא הודיע וגם הממשלה הודיעה שהיא אחראית לחוק ולסדר . אנחנו יודעים שאנחנו עומדים בנקודת פרדה וקיווינו שבחודשים האלה שעלינו לחיות יחד תיווצר אפשרות של שיתוף והבנה . לא שכיחת העבר . כל אחד רואה זאת כפי שגם הוא בוודאי רואה את זה : לכל צד יש טענות, אינני אומרת שאפשר לסלוח על העבר, אבל אפשר להניחו הצדה וניפרד ברוח אחרת משהייתה . הדבר הראשון שקיווינו לו בזמן כזה הוא שתהיה הבנה על שמירת הסדר בארץ . שמחנו להכרזת הממשלה, חשבנו שתבין שאין כיישוב מעוניין בסדר ובשלום בארץ . למעשה זה למעלה משבועיים שאין סדר ושלום בארץ . הפעילות העיקרית של הממשלה הייתה מכוונת להחליש את כוח העמידה של היהודים על ידי חיפושי נשק ומאסרים כמעט יום יום . על מאסרים בין היהודים אנו מקבלים ידיעות מדויקות אך על המאסרים בין הערבים אנו יודעים רק מהעיתונות . אנחנו יודעים על 4− 6 מאסרים של ערבים . פה התרתח ואמר למזכיר שלו שיביא את המספרים . הוא אמר : אוכל לענות מיד . אמרתי שהידיעות ...
אל הספר