ה. 'לא נשתף פעולה עם השלטון': מול ממשלת המנדט במאבק בטרור של ארגוני הפורשים

54 גולדה מכתב מן המזכיר הראשי ובו תביעה מפורשת 'להשיב בתוך שבעה ימים אם הנהלות הסוכנות והוועד הלאומי מוכנות לקרוא בפומבי לאוכלוסייה היהודית לשתף פעולה עם המשטרה וכוחות הביטחון כדי לאתר ולהביא למשפט את חברי ארגוני הטרור' . 92 בתשובתה סקרה גולדה את הפעולות שעשתה הנהגת המוסדות הלאומיים כדי להיאבק בטרור 'באמצעיו שלו' . אולם עם כל התנגדותה לטרור היא דחתה את דרישתו בטענה כי מדיניות הממשלה היא אשר מביאה לשימוש בטרור, ובלשונה : 'אין לדרוש ממנוֹ [ מן היישוב ] להעמיד את עצמו לרשות הממשלה למלחמה בתוצאותיה השליליות של מדיניות שהנה יציר כפיה [ . . . . . ] ואשר היישוב רואה בה סכנה לקיומו' . היא הזהירה אותו מפני הטלת עונש על כלל האוכלוסייה ( תעודה 18 ) . היא טענה בתוקף כי היישוב מגנה בחריפות את פעולות הטרור אך לא יסגיר את מבצעיהן, וברוח זו נאמרו גם דבריה בעת פגישותיה עם מדינאים בריטיים בלונדון ביוני 1947 : 'אני אינני מרגישה בלבי כל חובה כלפי המזכיר הראשי של ממשלת ארץ-ישראל . דיבורו קרוב מאוד לדיבור של אנטישמי, אינני מרגישה כל חובה כלפיו' . 93 היא לא שינתה את עמדתה גם לאחר הוצאתם להורג בתלייה של שני ס...  אל הספר