30 הדדית ומוסדותיה גברה והביאה גם להתחזקות מעמדה של גולדה מאירסון . היא מצאה את עצמה כמעט בשורה הראשונה של ההנהגה בכל הקשור לעניינים חברתיים וארגוניים . בימים שהמצוקה הקיפה שכבות הולכות וגדלות ראתה גולדה את הרעיון הקיבוצי-קומונלי, שמבוסס על אחריות מלאה ושוויונית לצורכי החבר, כפתרון מתאים למצוקה הכלכלית הקשה . 42 היא העלתה עתה שורה של רעיונות בעלי גוון אוטופיסטי ששאובים מן הרעיון הקיבוצי . למשל בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה היא הציעה להקים מפעל ציבורי גדול, מעין מסגרת של חיים קומונליים של כלל חברי ההסתדרות, שיכלול בין השאר מטבח משותף לכל הילדים ובתי אוכל משותפים לפועלים . מפעל כזה יאפשר להקטין את המשכורות 'ולהשיג סכומים גדולים ליצירת עבודה, לעזרה' . היא הודתה שיש ברעיונות האלה ממד אוטופיסטי, אך גרסה שהמצב ידחוף את ההסתדרות ממילא לפתרונות כאלה משום ש'לא ייתכן שאנחנו נחייה חיי שובע בשעה שחברינו יגוועו ברעב' ( תעודה 11 ) . הוועד הפועל החליט לאמץ כמה מהרעיונות של גולדה מאירסון ולהעמידה בראשות 'ועדה למידות של שוויון בהסתדרות' שהחליט להקים . 43 במסגרת הוועדה הוסיפה ג...
אל הספר